חשיבה מחדש על חלוקת תפקידים בצוותי מוצר ופיתוח

בפרק 188 של וויקלי סינק דיברנו עם איתן לויט על תפקיד הבילדר העולה כפורח. (והשבוע כבר קיבלתי פידבק שנמאס מהמושג הזה. זה קרה מהר!)

מנהלת מוצר שמגיעה לפגישת פלאנינג עם פרוטוטייפ עובד שבנתה לבד תוך שעתיים. מפתח בכיר שמעצב UI בלי לחכות לדיזיינר. טק ליד שכותב PRD כי הוא כבר בתוך הקוד וממילא מבין מה אפשרי.

אז קצב הביצוע עולה ואיתו גם הברדק. איך בונים ארגון שזז גם מהר וגם בכיוון הנכון?

ככל שהכלים מאפשרים לאנשים לעשות יותר לבד, ככה גדל הצורך במישהו שרואה את התמונה המלאה כדי לא נמצא את עצמנו עם 5 אנשים שבנו 5 דברים מדהימים שלא מדברים אחד עם השני.

כמה שאלות ששווה לשאול בצוות

• מי רואה את התמונה המלאה כשכל אחד רץ עם הכלים שלו?
• האם הניסיון של האנשים בצוות באמת בא לידי ביטוי, או שהוא נבלע בתוך קצב הביצוע?
• איך דואגים שמי שבונה מהר לא יתקע בקיר, יאבד מוטיבציה, או ייצור רעש לשאר הצוות?
• איך ומתי מחליטים מה לא לבנות?

כי תרבות של וויב קודינג בלי כיוון זה פשוט גלגל אוגרים. מה זה משוכלל, חללית! אבל גלגל אוגרים.